לצפייה בהודעה זו כקובץ לחץ כאן
- הרחבת רשת הכבישים באזורים עירוניים מביאה לעלייה ניכרת בסך נסיעות רכבים (הנסועה) באותם האזורים, בעיקר על ידי הגדלת מספר הרכבים ברשות משקי הבית.
- התגובה החזקה ביותר של הנסועה בעקבות הרחבת התשתית נצפתה אצל משפחות צעירות ברמת הכנסה נמוכה-בינונית, הרוכשות על רקע הרחבת התשתית רכב שני למשק הבית.
- בשל מאפייני המשק הישראלי - בפרט קצב גידול האוכלוסייה המהיר והשיעור הנמוך (בהשוואה למדינות ברמות הכנסה דומות) של בעלות על רכבים – ממצאי המחקר מטילים ספק ביעילות ההשקעה בכבישים ככלי מוביל להקלה על הגודש.
סלילת כבישים חדשים והרחבת כבישים קיימים היא מדיניות רווחת להתמודדות עם הגודש וקיצור זמני הנסיעה. אולם, למרות הגידול במלאי הכבישים בארץ, העומסים – כפי שעולה מיחס הנסועה[1] למלאי הכבישים - נמשכים ואף מחמירים (איור 1), מה שמעורר שאלות בנוגע ליעילותה של מדיניות זו בטווח הארוך.
מחקר חדש שנערך על ידי גל עמדי מחטיבת המחקר של בנק ישראל בוחן את הקשר הסיבתי בין הרחבת תשתית הכבישים בישראל לבין השימוש ברכב פרטי. המחקר בחן את התפתחות קיבולת רשת הכבישים והשפעתה על הנסועה בשנים 2019-2015 תוך שימוש בנתונים מרחביים מפורטים על רשת הכבישים, יחד עם נתוני פרט מנהליים הכוללים בין השאר מידע על בעלות ונסועה בכלי רכב של משקי בית ישראלים.
המחקר מוצא שהרחבת קיבולת רשת הכבישים מביאה לעלייה בסך הנסועה באזורים עירוניים. עלייה זו נובעת בעיקר מגידול במספר הרכבים בבעלות משקי הבית, במיוחד בקרב משפחות צעירות ברמות הכנסה נמוכות-בינוניות הבוחרות לרכוש רכב שני למשק הבית. ממצאים אלה מדגישים את חשיבות התופעה המוכרת כ"ביקוש מושרה" - מצב שבו הרחבת התשתית מאפשרת ליותר אנשים להשתמש בכביש, אך אינה מפחיתה במידה מלאה את הגודשבאזורים העירוניים ביותר בארץ העלייה במספר המשתמשים אף עלולה לנטרל לגמרי את התרומה החיובית של הגדלת היצע הכבישים להפחתת הגודש. הממצאים האמפיריים מתיישבים עם התחזיות של מודל תיאורטי המפותח במאמר ועם הממצאים בספרות הכלכלית בעולם.
המחקר מגלה כי גודל הביקוש המושרה עולה עם צפיפות האוכלוסייה. באזורים עירוניים קיימת זיקה חזקה בין הרחבת התשתית לבין עלייה בנסועה ברכב פרטי: הרחבת קיבולת הרשת ב-10% תביא לעלייה של כ-7.5% בסך הנסועה באזור. באזורים העירוניים ביותר בארץ (מרכזי המטרופולינים: תל אביב, חיפה, ירושלים ובאר שבע) ההשפעה על השימוש ברכב גדולה אף יותר. באזורים לא עירוניים לא נצפה קשר כזה (איור 2).
המחקר מזהה שבניגוד להנחה המקובלת בספרות הכלכלית, המנגנון העיקרי המניע את הביקוש המושרה הוא עלייה בשיעור הבעלות על רכבים, ולא עלייה בהיקף השימוש ברכבים הקיימים על ידי בעליהם. בפרט, נמצא כי הרחבת התשתית מעודדת משקי בית, בעיקר משפחות צעירות עם הכנסה נמוכה עד בינונית, לרכוש רכב שני למשק הבית. העלייה בהיקף השימוש על ידי בעלי רכבים הייתה מתונה לכל היותר. ממצא זה עקבי עם המגמה ארוכת הטווח של עלייה מתמשכת במלאי הכבישים לצד עלייה גדולה יותר בבעלות ובסך השימוש ברכב פרטי - תוך יציבות ארוכת טווח, ואף ירידה מתונה ב-15 השנים האחרונות, בשימוש הממוצע בכל רכב (איור 1). על רקע קצב הגידול הגבוה של האוכלוסייה בישראל, והפוטנציאל הגבוה לעלייה ברמת המינוע, שנמוכה בישראל ביחס למדינות בעלות רמת הכנסה דומה, ממצאי המחקר מעלים ספק באשר לאפשרות להרחיב את קיבולת רשת הכבישים מספיק כך שתוכל להכיל את העלייה במספר הרכבים ולהביא לצמצום בגודש.
לממצאים אלו השלכות משמעותיות על תכנון תחבורה ותכנון עירוני בישראל. אמנם השקעות נקודתיות בכבישים עשויות לצמצם את הגודש בטווח הקצר באזורים פרבריים וכפריים הנשענים בלאו הכי על תחבורה פרטית. ואולם, ממצאי המחקר מלמדים כי באזורים צפופים, בהם תופעת הגודש משמעותית יותר וקיימים ביקושים מושרים, סלילת והרחבת כבישים אינה מהווה פתרון לבעיית הגודש. סלילת הכבישים עונה על הביקוש המושרה לנסיעה ברכב פרטי באזורים אלו, אך השפעתה לצמצום הגודש עלולה להתקזז מול עלייה בשיעור בעלי הרכבים. היכולת להגדיל את שטח הכבישים במידה מספקת לצמצום הגודש באזורים העירוניים מוגבלת, והתחבורה הציבורית מאפשרת תנועה של אנשים רבים יותר בזמן נתון על קרקע נתונה. על כן, בדו"חות המלצות אסטרטגיים קודמים של הבנק (האחרון שבהם הוא "צירי פעולה אסטרטגיים מומלצים לממשלה", ינואר 2023) הודגשה החשיבות של התמקדות בהשקעה בתשתיות תחבורה ציבורית ואמצעים משלימים לשם הגדלת הנגישות למרכזי הערים. יש לשלב בכך מדיניות תכנון עירוני תומכת דוגמת הקצאת נתיבים ייעודים ופיתוח תחבורה מסילתית.
[1] נסועה היא סך הקילומטרים אותם רכב או קבוצת רכבים נוסעים בתקופה מסויימת. במחקר זה הנסועה נבחנת ברמה שנתית.