לצפייה בהודעה זו כקובץ לחץ כאן

לצפייה בהודעה זו כקובץ PDF לחץ כאן

לצפייה במחקר לחץ כאן

  • טכנולוגיית AI כבר השתלבה בשגרת העבודה בישראל: 57 אחוזים מהעובדים משתמשים בה בעבודה לפחות פעם בשבוע, וישראל מובילה בשימוש ביחס למדינות אירופה נבחרות.
  • קיים ביקוש רחב בקרב עובדים לשיפור השליטה בכלי AI לצד פערי מיומנות בחלק מהקבוצות; הדבר מדגיש את חשיבותן של הכשרות יישומיות ועדכון מיומנויות מתמשך.
  • כשליש מהמשתמשים מדווחים על שיפור משמעותי בביצועיהם בעקבות השימוש ב-AI, לצד שיעור נמוך של עובדים החוששים מאובדן מקום עבודתם בגלל AI.
  • הממצאים מצביעים על צורך בשיפור איכות השימוש וההטמעה של AI ובצעדי מדיניות התומכים בכך: השימוש כבר רחב, אך נשען במידה רבה על כלים חינמיים, לצד אי בהירות לגבי מדיניות השימוש בחלק ממקומות העבודה וחשש מטעויות בתוצרים.

טכנולוגיית ה-AI נכנסה לפני מספר שנים לשימוש רחב והיא יכולה לשנות פנים רבות בכלכלת העולם וישראל בפרט. כדי להעריך את השפעת ה-AI על שוק העבודה נדרשים נתונים על האימוץ בפועל, דפוסי השימוש והחסמים המלווים אותו. מאחר שטכנולוגיית AI חדשה יחסית ומתפתחת במהירות, הנתונים על השימוש בה עדיין מוגבלים. בישראל, הניתוחים בתחום נשענו עד כה בעיקר על מדדים לפוטנציאל האימוץ, ולאחרונה גם על נתוני אימוץ מסקרי עסקים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עם זאת, נקודת המבט של עובדים בכלל המשק, הפותחת צוהר גם לאימוץ בפועל מחוץ למגזר העסקי ולניתוח לפי מאפייני עובדים, טרם כוסתה בהקשר הישראלי. לצורך זה, ד"ר אלה שחר מחטיבת המחקר בבנק ישראל וגלעד בארי ראש תוכנית לרפורמות בכלכלה שבמכון הישראלי לדמוקרטיה הובילו עריכת  סקר ייעודי וראשון מסוגו בישראל בקרב כ-1,300 עובדים. הסקר המרחיב את תמונת המצב הקיימת באמצעות מידע מייצג על עובדים בכלל המשק שנשאלו על מידת השימוש ב-AI, על סוג השימוש, על חסמי השימוש ועוד. המחקר יוצג לראשונה השבוע בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

ממצאי הסקר מצביעים על כך ששימוש תדיר ב-AI כבר מקיף את רוב העובדים בישראל: 57 אחוזים מהעובדים משתמשים ב-AI בעבודה לפחות פעם בשבוע (איור 1 א). בהשוואה למדינות אירופה נבחרות, לאחר התאמות בין הסקרים, ישראל נמצאת במקום מוביל (איור 2). פוטנציאל השימוש עוד גבוה יותר, שכן נמצא כי שיעור גבוה אף יותר של עובדים בישראל משתמשים בטכנולוגיה מחוץ לעבודה (75 אחוזים, איור 1 ב). בקרב עובדים שלא משתמשים ב-AI באופן תדיר בעבודה, חסם השימוש המרכזי שצוין הינו הערכה שאין להם צורך בכלים אלה במסגרת עבודתם, ממצא שעשוי לשקף בחלק מהמקרים פוטנציאל שימוש נמוך ובחלק מהמקרים היעדר חשיפה לשימושים מעשיים ורלוונטיים.לצד רמת השימוש הגבוהה ב-AI בממוצע העובדים, נמצאו הבדלים לא מבוטלים בין קבוצות שונות: צעירים עד גיל 45, בעלי השכלה גבוהה ועובדי היי-טק משתמשים יותר ב-AI בעבודה; באילו בקרב עובדים מהמגזר החרדי נותר השימוש נמוך יותר ב-AI גם לאחר שמביאים בחשבון הבדלים במאפייני העובדים ומקום העבודה. פער זה עשוי לשקף גורמים כגון כישורים דיגיטליים, נגישות לכלי AI והעדפות חברתיות ביחס לשימוש בטכנולוגיה.

לצד פערי כישורים בין קבוצות העובדים השונות שעלו בסקר, נמצא ביקוש רחב ללמידת AI ולשיפור השליטה בכלים: מרבית העובדים (82 אחוזים) הביעו רצון ללמוד להשתמש בכלי AI או לשפר את שליטתם בהם לצורכי עבודה, כאשר העדפתם היא ללמידה במסגרת העבודה.

 שימוש ב-AI בעבודה מתואמים עם סביבה ארגונית תומכת. במקומות העבודה של מרבית העובדים המעסיק מאפשר שימוש ב-AI (59 אחוזים), ובמקומות העבודה של כמחצית מהעובדים הוא אף מעודד את השימוש. עם זאת, שיעור משמעותי מהעובדים דיווחו כי במקום עבודתם אין מדיניות ברורה בנושא או שאינם יודעים מהי מדיניות המעסיק (40 אחוזים). אינדיקציה נוספת לתמיכה מוגבלת של מעסיקים בשימוש איכותי ב-AI הינה שכיחות השימוש בגרסאות חינמיות: 75 אחוזים ממשתמשי AI בעבודה דיווחו כי הם משתמשים בעיקר בגרסאות חינמיות. גירסאות אלו נחותות יותר מבחינת הביצועים שלהן והדיוק שלהן.

מבחינת הערכת העובדים את ההשפעות של בינה מלאכותית: כשליש מהמשתמשים מדווחים על שיפור משמעותי בביצועיהם בעקבות השימוש ב-AI (34 אחוזים), ממצא המצביע על תרומה אפשרית לפריון העבודה. בניתוח נמצא שסביבה ארגונית תומכת ב-AI מתואמת עם התרומה הנתפסת של AI לשיפור בביצועי העובדים. לצד זאת, שיעור העובדים החוששים מאובדן מקום עבודתם בטווח של שנתיים-שלוש בגלל AI אינו גבוה (15 אחוזים).

במבט כולל, הממצאים מצביעים על רמת חדירה גבוהה של AI בישראל, אך גם על כך שאיכות השימוש וההטמעה הארגונית עדיין מתגבשות. הדבר משתקף בשימוש רחב בכלים חינמיים, בחוסר בהירות לגבי מדיניות השימוש בחלק ממקומות העבודה, בצורך בהכשרה מעשית ובחשש מטעויות בתוצרים. לכן, האתגר המרכזי הוא מעבר משימוש רחב לשימוש איכותי, בטוח ומבוסס יותר. בהתאם לכך, המלצות המדיניות מתמקדות בעידוד שימוש איכותי ב-AI בקרב עסקים בעלי חסמי אימוץ ובמגזר הציבורי, בקידום למידה לאורך החיים לשיפור מיומנויות העובדים ולצמצום פערים, ובהיערכות לשינויים אפשריים בשוק העבודה על רקע שיעור החדירה הגבוה של AI.

 

איור 1

תדירות השימוש ב-AI בקרב עובדים בישראל, אחוזים

 

 

איור 2