לצפייה בהודעה זו כקובץ לחץ כאן
לצפייה במסיבת העיתונאים לחץ כאן
- קצב התאוששות הפעילות הכלכלית התמתן ברביע השני של 2024. מגבלות היצע מקשות על התכנסות הפעילות למגמה שאיפיינה את המשק טרום המלחמה ומידת אי-הוודאות הגיאופוליטית המתמשכת מתבטאת ברמה גבוהה של פרמיית הסיכון של המשק.
- האינפלציה והציפיות לאינפלציה לשנה מצויות בסביבת הגבול העליון של היעד והציפיות לשנה השנייה ואילך מצויות בתוך תחום היעד, בחלקו העליון. ניכרת בלימה של התמתנות אינפלציית הלא-הסחירים.
- מאז החלטת המדיניות הקודמת השקל נחלש מול הדולר והאירו בכ-1.3%, ובמונחי השער הנומינלי האפקטיבי בכ-1% תוך שנרשמה תנודתיות גבוהה בשוק.
- חטיבת המחקר מעריכה כי התוצר יצמח בשיעור של 1.5% בשנת 2024 ובשיעור של 4.2% בשנת 2025, שיעורי צמיחה נמוכים מתחזית אפריל ב-1.3% במצטבר. לאי הוודאות אודות ההתפתחויות השונות במלחמה תיתכן השפעה מהותית על התחזית.
- בשוק הדיור נמשכת העלייה במחירי הדירות ובביצועי המשכנתאות. הפעילות בענף הבינוי מתאוששת בהדרגה אך המגבלות על פעילות הענף נוכח המלחמה עדיין משמעותיות.
- מגמות האינפלציה בעולם מצביעות על המשך התכנסות לעבר היעד אך בקצב איטי ביחס לתחזיות קודמות מתחילת השנה. על רקע אלו ממשיכים הבנקים המרכזיים העיקריים לאותת לשוק כי לא יהססו להותיר את הריבית ברמה מרסנת לאורך זמן.
על רקע המשך הלחימה, מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות, לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית.
לקובץ הנתונים המלווה את ההודעה לחץ כאן
נתונים כלכליים עיקריים ברקע החלטת הוועדה המוניטרית על הריבית
מדינת ישראל מצויה בתהליך לחימה ארוך מזה תשעה חודשים. למלחמה יש השלכות כלכליות משמעותיות על המשק הישראלי. על פי האינדיקטורים השוטפים קצב הצמיחה של הפעילות ברביע השני התמתן לאחר התאוששות חדה ברביע הראשון. מגבלות היצע מקשות על התכנסות הפעילות הכלכלית למגמה שאיפיינה את המשק טרום המלחמה ומידת אי-הוודאות הגיאופוליטית המתמשכת מתבטאת בעליה של פרמיית הסיכון של המשק.
האינפלציה והציפיות לאינפלציה לשנה מצויות בסביבת הגבול העליון של היעד. מדד המחירים לצרכן של חודש מאי עלה ב-0.2% והאינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים עומדת על 2.8% (איור 1). בניכוי אנרגיה ופו"י האינפלציה עומדת על קצב שנתי של 2.2% (איור 2). קצב האינפלציה השנתי לשלושה חודשים גבוה מהאינפלציה השנתית (איור 3). ניכרת בלימה של התמתנות אינפלציית הלא-הסחירים. קצב העלייה של מחירי הסחירים נותר ללא שינוי משמעותי (איור 4). עפ"י הערכות החזאים האינפלציה תגיע לרמה של כ-3.5% בתחילת שנת 2025, גם על רקע עליית המע"מ הצפויה ב-2025 ולאחר מכן תתמתן אל עבר הגבול העליון (איור 5). הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה עומדות עפ"י המקורות השונים בסביבת הגבול העליון של היעד (איור 6). הציפיות לשנה השנייה ואילך מצויות בתוך תחום היעד, בחלקו העליון (איור 7). הוועדה מעריכה כי קיימים מספר סיכונים להאצה אפשרית באינפלציה: ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעתן על הפעילות במשק, פיחות בשקל, מגבלות ההיצע המתמשכות על הפעילות בשוק הדיור והתעופה, ההתפתחויות הפיסקליות ומחירי הנפט בעולם.
מאז החלטת הריבית האחרונה, נרשם פיחות של כ-1.3% בערכו של השקל מול הדולר והאירו ובמונחים נומינליים אפקטיביים ב-1%, עם תנודתיות גבוהה על רקע ההתפתחויות השונות במלחמה ובסביבה הגיאו-פוליטית.
חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו-כלכלית שלה. ביחס לתחזית הקודמת מאפריל החטיבה מניחה כי המלחמה תימשך בעצימות גבוהה יותר עד סוף 2024 ותדעך בתחילת 2025. תחזית הצמיחה עודכנה לפיכך כלפי מטה. התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 1.5% בשנת 2024 ובשיעור של 4.2% בשנת 2025 (איור 12), שיעורי צמיחה נמוכים מהתחזית הקודמת ב-1.3% במצטבר. התחזית לשיעור האבטלה הרחב בגילי העבודה העיקריים (25–64) עודכנה כלפי מעלה והוא צפוי לעמוד בממוצע על 4% ו-3.8% בשנים 2024 ו-2025, בהתאמה. שיעור האינפלציה השנתי הצפוי במהלך שנת 2024 גבוה מהתחזית הקודמת וצפוי להסתכם ב-3% ובמהלך 2025 על 2.8%. התחזית נבנתה תחת הנחת עבודה כי הממשלה תבצע התאמות בעלות אופי פרמננטי להפחתת הגרעון בשנת 2025 שיסתכמו ב-30 מיליארדי ש"ח, וכי כל הוצאה נוספת עליה תחליט הממשלה, לרבות הגדלה פרמננטית של תקציב הביטחון, תאוזן על ידי צעדים נוספים. התאמות אלו כוללות בין היתר צעדי מיסוי שמשפיעים על תחזית האינפלציה. תחת הנחה זו, הגרעון בתקציב הממשלה צפוי לעמוד על 6.6 אחוזי תוצר בשנת 2024 וכ-4 אחוזי תוצר בשנת 2025. יחס החוב לתוצר צפוי לעמוד על כ-67.5 אחוזי תוצר בסוף 2024 ולעלות ל-68.5 אחוזי תוצר ב-2025. אי-ביצוע ההתאמות הפיסקליות עלול להוביל לשינוי בתנאים הכלכליים ובעקבות כך גם להתאמות בתחזית.
האינדיקטורים לפעילות הכלכלית מצביעים כי קצב הצמיחה של הפעילות ברביע השני התמתן לאחר התאוששות חדה ברביע הראשון. מגבלות היצע מקשות על התכנסות הפעילות הכלכלית למגמה טרום המלחמה. המאזן המצרפי של סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס לחודש יוני מצביע על שיפור מתון במצבן הכלכלי של החברות (איור 15). שיעור החברות בענפי השירותים והתעשייה שדיווחו על מגבלה מתונה או חמורה בפעילות עקב מחסור בציוד וחומרי גלם ירד, אך הרמה נותרה גבוהה בהשוואה לטרום המלחמה. מגבלת הציוד בענף הבינוי נותרה גבוהה (איור 16). עפ"י הסקר, מגבלת הרחבת הפעילות עקב קושי בגיוס עובדים (מתונה או חמורה) נותרה ברמה גבוהה מטרום המלחמה במרבית הענפים.
היקף הרכישות בכרטיסי אשראי נותר יציב יחסית בחודשים האחרונים לאחר הירידה החדה שנרשמה בתחילת המלחמה וההתאוששות בעקבותיה (איור 14). נתוני סחר חוץ מצביעים על ירידה ביצוא הסחורות בחודש מאי, לצד עלייה ביצוא השירותים וביבוא הסחורות (איור 22-23). הגידול המשמעותי ביותר ביבוא בין מרץ-מאי לשלושת החודשים הקודמים נרשם ביבוא מוצרי צריכה (13%). גידול נרשם גם ביבוא חומרי גלם (8%) וביבוא מוצרי השקעה (2%). הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים הוסיף לעלות ביוני והסתכם ב-7.6 אחוזי תוצר. מגמת הגידול בגירעון צפויה להימשך בחודשים הקרובים, ולאחר מכן הגירעון צפוי לרדת חזרה ברבעון האחרון של השנה ולהסתכם בכ-6.6 אחוזים, ככל שלא תהיה חריגה משמעותית בהוצאות הביטחון עקב המלחמה.
בשוק העבודה, נרשמת התייצבות בחודשיים האחרונים, לאחר התאוששות מהירה בחודשים הקודמים. שיעור התעסוקה של גילאי 15+ במאי עומד על 60.7% לעומת 60.9% באפריל (בניכוי עונתיות). לאחר ירידה בשיעור האבטלה הרחבה בחודשים הקודמים חלה התמתנות, והוא ירד מ-4.2% באפריל ל-4.1% במאי (בניכוי עונתיות) (איור 20). באפריל נבלמה מגמת השיפור של סך תשומת העבודה של ישראלים (שעות העבודה בפועל) מחודשים קודמים והיא אף ירדה מעט, ובנתוני הקצה היא נמוכה בכ-4% ביחס לממוצע ברביע השלישי של 2023. שיעור המשרות הפנויות במאי נותר על 4.4% ומתבטא בעיקר בענפים שבהם ירדה התעסוקה באופן משמעותי בעקבות המלחמה, כגון: בינוי ושירותי אירוח ואוכל (איור 24). בשנה האחרונה (עוד טרם המלחמה) חלה האצה בקצב עליית השכר הנומינלי למשרת שכיר. עם זאת, עלייה זו לוותה בגידול משמעותי בפריון במגזר העסקי, כך שעלות העבודה (הנומינלית) ליחידת תוצר (ריאלי) עלתה בקצב מתון. רמת השכר הריאלי נמצאת בקרבת קו המגמה (איור 25).
בשוק הדיור מחירי הדירות המשיכו לעלות זה חודש חמישי ברציפות (איור 17). על פי נתוני הלמ"ס, בנתוני התחלות הבנייה נרשמה מגמת עליה של 2.7% ברבעון הראשון לשנת 2024 לעומת הרבעון הראשון של 2023, בעוד נתוני גמר הבנייה ברבעון זה רשמו ירידה של 5.9%. בנוסף, נצפתה ירידה של 6.1% במספר ההיתרים שניתנו ברבעון הראשון של 2024 לעומת הרבעון הראשון של 2023. בחודש מאי חלה עליה בביצועי המשכנתאות וניטלו משכנתאות בסך 7.8 מיליארדי ש"ח (איור 18). שכר הדירה החודשי המשיך לעלות בחודש מאי ונרשמה עליה שנתית של 2.5% עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, ושל 3.7% שנתי עבור השוכרים החדשים. רכיב הדיור בבעלות במדד המחירים לצרכן עלה ב-1.9% בשנה האחרונה וקצב העלייה השנתי של סעיף הדיור הגיע ל-2.6%. לצד אלו, הפעילות בענף הבינוי מתאוששת בהדרגה אך המגבלות על פעילות ענף הבנייה נוכח המלחמה עדיין משמעותיות.
בשוק ההון, מדדי המניות המקומיים עלו בתקופה הנסקרת. עם זאת, ביצועי החסר של שוק המניות המקומי ביחס לעולם מראשית 2023 עדיין משמעותיים (איור 35). תשואות איגרות החוב הממשלתיות נסחרו במהלך רוב התקופה בעליות ובתנודתיות מוגברת אך בסיכום התקופה ירדו מעט. מרווחי איגרות החוב הקונצרניות נותרו ללא שינוי משמעותי ונמצאים מתחת לרמתם ערב המלחמה (איור 10). מתחילת 2024 יתרת האשראי העסקי במגמת התרחבות, בהובלת האשראי לעסקים הגדולים. ישנן אינדיקציות לעלייה מסויימת ברמת הסיכון באשראי הבנקאי והחוץ בנקאי למגזר העסקי, בפרט בענף הבינוי, ולמשקי הבית, אך רמות הסיכון אינן גבוהות בהשוואה לעבר. על רקע השקת תכניות הסיוע הקושי בהשגת אשראי בקרב עסקים גדולים ובינוניים נותר נמוך ונרשמה אף ירידה מסויימת בקושי של עסקים קטנים. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת באמצעות המרווח בין איגרות החוב הממשלתיות הנקובות בדולרים והאג"ח הממשלתיות של ארה"ב נותרה גבוהה ואף עלתה בתקופה הנסקרת. גם מרווח ה-CDS עלה ומוסיף לשהות ברמות גבוהות.
בעולם, הפעילות הכלכלית מוסיפה להתרחב אך נתוני הקצה מציגים מגמה מעורבת בגושים השונים. תחזית הצמיחה הגלובלית של בתי ההשקעות לשנים 2024-25 נותרה ללא שינוי (איור 28). מדדי מנהלי הרכש לחודש מאי מצביעים על התחזקות הסנטימנט החיובי ברכיב התעשייה בארה"ב ובסין ומאידך, על המשך חולשה קלה במדינות גוש האירו. נפח הסחר העולמי לחודש אפריל עלה במונחים שנתיים בכ-0.9% לאחר ירידה בחודש מרץ. מנגד, מדד ההזמנות לייצוא במדד מנהלי הרכש הגלובלי בסקטור התעשייה למאי, המשמש מדד מקדים לסחר העולמי, שב להעיד על התכווצות בפעילות. מחיר הנפט עלה מעט בתקופה הנסקרת. בארה"ב האינפלציה ממשיכה להתמתן (איור 32) וירדה בחודש מאי גם במדד הליבה וגם במדד הכללי (CPI) שירד מ-3.4% ל-3.3%. האינפלציה בגוש האירו מוסיפה גם היא להתמתן קלות והמדד הכללי ירד מ-2.6% ל-2.5% ביוני. אינפלציית הליבה נותרה ללא שינוי ועומדת על 2.9%. ה-FED הותיר את הריבית ללא שינוי תוך המשך הכוונה שתהליך הורדת הריבית יהיה איטי ביחס לתחזית הקודמת שהוצגה בחודש מרץ 2024. ה- ECBהפחית את הריבית ב-25 נ"ב ועדכן את תחזיות האינפלציה כלפי מעלה לשנים 2024 ו-2025. כמו-כן ציין ה- ECBכי הוא אינו מחויב למסלול הורדת ריבית קבוע מראש וכי ימשיך בגישה תלויית הנתונים.
סיכום הדיונים המוניטריים שהתקיימו לקראת החלטה זו יפורסם ב-22/07/2024. החלטת המדיניות המוניטרית הבאה תתפרסם ביום רביעי, ה-28/08/2024.
מועדי החלטות הריבית לשנים 2024 ו-2025:
https://www.boi.org.il/roles/monetary-policy/interest-rate-dates/