בנק ישראל מאפשר לסולקים בינלאומיים בעלי רישיון ממדינה מוכרת[1] להתחיל בתהליך הצטרפות למערכת שירותים בכרטיסי חיוב אשר מופעלת על ידי חברת שבא בישראל, ללא התחלת פעילות סליקה בפועל, וזאת לפני הגשת בקשה לרישיון שמאפשר מתן שירותי סליקה בישראל. צעד זה צפוי לתרום לקיצור זמן הכניסה של שחקנים בינלאומיים חדשים לשוק, וכפועל יוצא לתרום לחדשנות ולהגברת התחרות בתחום התשלומים.
סולקים בינלאומיים שמעוניינים לתת שירותי סליקה בישראל צריכים לעבור תהליך של קבלת רישיון מקומי לצורך אישור פעילותם, ובמקביל לעבור תהליך של קבלת גישה למערכת שירותים בכרטיסי חיוב כדי שיוכלו להתחיל לספק שירותים ללקוחותיהם. שני התהליכים – הרישוי והגישה, כרוכים זה בזה: כדי להתחיל להיערך לפעילות במערכת ולפעול בסביבת הניסוי נדרשים אישורים מהמאסדר של הגוף, ובהמשך התהליך, כדי להתחיל לספק שירותי סליקה ולפעול בסביבת הייצור של המערכת נדרש רישיון מקומי, בהתאם לחובת הרישוי הקיימת בחוק. מאחר שהרישוי של שירותי סליקה עובר מהפיקוח על הבנקים לרשות ניירות ערך, למעט סולקים בעלי חשיבות יציבותית, בנק ישראל מודע כי ישנם סולקים שעדיין לא פועלים בישראל אשר מעדיפים להמתין ולהגיש בקשה לרישיון אל רשות ניירות ערך. היות שהמעבר של הסולקים לרשות ניירות ערך עדיין לא נכנס לתוקף, בנק ישראל מאפשר לגופים אלו להתחיל כבר היום את ההיערכות לקראת הפעילות במערכת שירותים בכרטיסי חיוב בישראל.
סולקים בינלאומיים יוכלו להתחיל את תהליך הגישה, כלומר, היערכות לטובת הצטרפותם למערכת, עוד בטרם הגישו בקשה לרישיון מקומי, זאת בהתבסס על מסלול א במתווה שגובש לטובת נותני שירותי תשלום בינלאומיים[2] אשר כולל מכתב נוחות ואישורים מהמאסדר שלהם במדינה המוכרת שבה קיבלו רישיון[3]. כדי להתחיל לספק שירותי סליקה בפועל ולהתחבר לסביבת הייצור, גופים אלה יידרשו להציג רישיון מקומי מהרשות לניירות ערך. המתווה מאפשר התחלת היערכות כבר מהיום, וכפועל יוצא, משך זמן ההיערכות הכולל של הסולק לפעילות בארץ יתקצר[4].
מנהל מחלקת תשלומים וסליקה, מר עודד סלומי: "אנו עדים במהלך תקופת החירום כי גורמים שונים בעולם מבקשים להיעזר בתשתיות של חברות טכנולוגיה בינלאומיות להעברת כספים ותרומות לגורמים בישראל, כמו לעמותות המגישות עזרה לחיילים, למפונים ולציבור, ולמשפחות המושפעות מהמצב הביטחוני. פתיחת השוק לגופים בינלאומיים בתחום התשלומים, ופתיחתו לסולקים בינלאומיים באופן מהיר יותר מלוחות הזמנים הקבועים בחקיקה הקיימת, תגדיל את ההיצע של שירותי תשלום חדשניים, מגוונים ומהירים יותר. בהמשך, צעד זה יקדם שירותים פיננסיים נוספים שיתבססו על שירותי התשלום. סולקים בינלאומיים שמעוניינים להתחיל לפעול בישראל מוזמנים לפנות[5] אל אגף הפיקוח על מערכות התשלומים".
[1] "מדינה מוכרת" – בריטניה, מדינות האיחוד האירופי וארה"ב.
[2] המתווה הקודם לפתיחת מערכות התשלומים בישראל לנותני שירותי תשלום שאינם סולקים מפורסם באתר של בנק ישראל, בכתובת: https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/55538/. המתווה הקודם לא חל על שירותי סליקה, מאחר שהוא מתבסס על הפטור של משרד האוצר מרישיון למתן שירות בנכס פיננסי. לפיכך, היות שרישיון סולק לא כפוף לפטור, הוא לא נכנס לתחולת המתווה הקודם.
[3] חלף אישורים מהמאסדר המקומי ועד למועד התחילה של חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום.
[4] יובהר כי עלייה של גוף לסביבת הניסוי צריכה להיות בסמוך לחלון הכניסה לסביבת הייצור (עד מספר חודשים לפני העלייה לייצור). לפיכך, תתאפשר התקדמות בשלבים המקדימים לעלייה לסביבת הניסוי, גם לפני הגשת בקשה לרישיון, אולם כדי לעלות לסביבת הניסוי, יהיה צורך בהגשת בקשה לרישיון מקומי, ובהיוועצות עם הרגולטור בישראל- לגבי מועד מתן הרישיון, כדי שיתאפשר לבחור חלון עליה לסביבת הניסוי שיהיה בסמוך לחלון העלייה לסביבת הייצור.
[5] הפניה יכולה להיעשות, בין היתר, באמצעות דואר אלקטרוני - payments-oversight@boi.org.il